12 - יט כסלו.pdf - Google Drive

Page 1 of 3

בס"ד

סֵ דֶ ר הִ תְ רַ חֲ ׁשּות הָ אֵ רּועִ ים:

א ַי ַכ ַה?

בס"ד

ׁשִ יר י"ט כִ סְ לֵ ו / במנגינת "ושמחת בחגיך"

י"ט כִ סְ לֵו חַ ג הַ גְ אֻ לָה

אַ דְ מֹו"ר הַ זָקֵ ן יָצָ א מִ מַ אֲ סָ ר

הּוא יִסֵ ד אֶ ת חֲסִ ידּות חַ בָ"ד,

הּוא הָ רִ אׁשֹון לְׁשֹוׁשֶ לֶת בֵ ית חַ בָ "ד

אַ חֲרָ יו הָ אֶ מְ צָ עִ י, הַ צֶ מַ ח צֶ דֶ ק הַ שְ לִיׁשִ י

הַ מָ הָ רָ "ׁש וְ הָ רָ ׁשָ "ב, רְ בִ יעִ י וַחֲ מִ יׁשִ י

הָ רַ בִ י הָ רָ יָ"צ הַ שִ שִ י לְבֵ ית חַ בָ "ד

הַ שְ בִ יעִ י וְ הַ נָשִ יא הָ רַ בִ י ׁשֶ לִי

בְ יֹום ׁשִ שִ י הַ שֹוטְ רִ ים ל ֹא רָ צּו לַעֲצֹר לִפְ נֵי ׁשַ בָ ת. הַ גַלְגַל נִׁשְ בַ ר וְ הֻ חְ לַף, הַ סּוס מֵ ת וְ הֻ חְ לַף,

רַ ק כְ ׁשֶ הַ מֶ רְ כָבָ ה ל ֹא זָזָה הֵ בִ ינּו ׁשֶ הָ רַ בִ י אִ יׁש קָ דֹוׁש וְ עָ צְ רּו לְׁשַ בָ ת.

הָ אַ דְ מֹו"ר הַ זָקֵ ן ׁשָ לַח כֶסֶ ף לַעֲנִיִים בְ אֶ רֶ ץ יִשְ רָ אֵ ל.

בְ אֹותֹו זְ מַ ן הַ ּטּורְ קִ ים ׁשֶ נִלְחֲ מּו בְ רּוסְ יָה ׁשָ לְ טּו בְ אֶ רֶ ץ יִשְ רָ אֵ ל.

הָ רַ בִ י ל ֹא הִ סְ כִ ים בְ ׁשּום אֹפֶן לֶאֱ כֹל אֹכֶל ׁשֶ אֵ ינֹו כָׁשֵ ר. שַ ר אֶ חָ ד הִ סְ כִ ים לְהָ בִ יא לֹו

אֹכֶל כָׁשֵ ר מֵ אֶ חָ ד הַ חֲ סִ ידִ ים. בָ אֹכֶל הֶ חְ בִ יא פֶתֶ ק בֹו הֹודִ יעַ הֵ יכָן נִמְ צָ א.

כְ ׁשֶ יָׁשַ ב בְ מַ אֲ סָ ר הִ גִ יעּו הַ בֵ עׁשְ "ט וְ הַ מַ גִ יד לְבַ קֵ ר אֶ ת הָ אַ דְ מֹו"ר הַ זָקֵ ן. ׁשָ אַ ל אֹותָ ם הָ רַ בִ י

אִ ם עָ לָיו לְהַ פְ סִ יק לֹומַ ר חֲ סִ ידּות. עָ נּו לֹו ׁשֶ כְ ׁשֶ יֵצֵ א יְגַלֶה וִ ילַמֵ ד אֶ ת כֻלָם יֹותֵ ר חֲ סִ ידּות.

יְהּודִ ים ׁשֶ מִ תְ נַגְ דִ ים לַחֲ סִ ידּות הִ לְׁשִ ינּו עַ ל הָ אַ דְ מֹו"ר הַ זָקֵ ן ׁשֶ הּוא מֹורֵ ד בַ מַ לְכּות

וְ עֹוזֵר לַּטּורְ קִ ים, ׁשֶ נִלְחֲ מּו בְ רּוסְ יָה. בְ חַ ג הַ סֻ כֹות בָ אּו לַעֲצֹר אֶ ת הָ רַ בִ י וְ הַ רְ בִ י בָ רַ ח.

לְאַ חַ ר כַמָ ה יָמִ ים חָ זְ רּו לָ קַ חַ ת אֶ ת הָ רַ בִ י לְבֵ ית הַ סֹהַ ר בְ פֶטֶ רְ בורְ ג.

הָ רַ בִ י נִלְקַ ח בְ מֶ רְ כָבָ ה ׁשְ חֹרָ ה כְ מֹו אָ סִ יר ׁשֶ מֹורֵ ד בַ מַ לְכּות.

בי"ט כִ סְ לֵו תקנ"ט לְאַ חַ ר 53 יָמִ ים בָ הֶ ם יָׁשַ ב הָ רַ בִ י בְ מַ אֲ סָ ר פָסְ קּו הַ שֹופְ טִ ים וְ הַ צָ אר

"הָ רַ בִ י זַכַאי". כְ ׁשֶ נִכְ נְסּו הַ שֹוטְ רִ ים לְבַ שֵ ר עַ ל הַ שִ חְ רּור קָ רָ א הָ רַ בִ י "פָדָ ה בְ ׁשָ לֹום נַפְ ׁשִ י".

בְ אֶ חָ ד הַ פְ עָ מִ ים ׁשֶ הָ רַ בִ י נִלְקַ ח לַחֲ קִ ירָ ה בַ סִ ירָ ה. הָ רַ בִ י בִ קֵ ׁש לַעֲצֹר כְ דֵ י לֹומַ ר קִ ּדּוׁש לְבָ נָה,

הַ שֹוטֵ ר ל ֹא הִ סְ כִ ים. רַ ק כְ ׁשֶ הֵ סִ ירָ ה נֶעֶ צְ רָ ה לְבַ ד הֵ בִ ין הַ שֹוטֵ ר ׁשֶ הָ רַ בִ י אִ יׁש קָ דֹוׁש וְ עָ צַ ר.

יֹום אֶ חָ ד הִ גִ יעַ שַ ר לָרַ בִ י וְ ׁשָ אַ ל מַ ּדּועַ ה' ׁשָ אַ ל אֶ ת אָ דָ ם הָ רִ אׁשֹון "אַ יֶכָה?" הֲ רֵ י יָדַ ע

אֵ יפֹה הּוא נִמְ צָ א. עָ נָה הָ רַ בִ י ׁשֶ ה' ׁשֹואֵ ל כָל אָ דָ ם "אַ יֶכָה? הֵ יכָן אַ תָ ה? מֶ ה עָ שִ יתָ בְ חַ יֶיָך?"