Page 1 of 4
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל: com.gmail@95872d
ברכת האילנות בשבת
וברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת
אילן שנשרו ממנו כל הפרחים אין לברך עליו. מותר לברך ברכת האילנות בשבת, וכל שכן כשר"ח חל
בשבת. ברירה ובנייה והריגה בדבר ע"י דבר רוחני. מצה עשירה בפסח. פשט וקבלה הלכה כהפשט.
עניית אמן על ברכה על אתרוג מורכב והלל בראש חודש. ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת
אילנ י דמלבלבי
1 א.
בסוף השיעור הקודם אמרנו שמותר לברך ברכת האילנות בשבת, וכעת
נרחיב את הדברים. בגמרא ברכות )מג:(: אמר רב יהודה, האי מאן דנפיק ביומי
ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר " ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו
בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם". על ירקות הגדלים
באדמה לא מברכים, כי לא ניכרת בהם ההתחדשות, אבל באילנות הגזע
נשאר לעולם, ורואים את התחדשות הפרחים והפירות. ויש לדעת שאם נפלו
כל הפרחים, שוב אין לברך ברכת האילנות, אבל אם נפלו חלק מהפרחים,
אפילו נפלו רובם והתחילו לגדול פירות, יכול לברך. ואמנם יש אחד שחידש,
שכל עוד הפרי לא גדל ומוכן לאכילה, אפילו אם אין פרחים כלל יכול לברך,
אך מדברי ספר האשכול )עמ' סח( ועוד פוסקים, משמע להדיא שלא כדבריו,
אלא כל שנפלו הפרחים שוב אינו מברך, ואיך לא חשש לספק ברכות להקל.
זריזים מקדימים
ב. השנה ראש חודש ניסן חל בשבת, ויש המקפידים לברך ברכת האילנות
כבר בשבת זו, וכדברי הגמרא בפסחים )ד.( זריזים מקדימים למצוות, ושיהויי
מצוה לא משהינן )יבמות לט. מז:(. נכון שאפשר לברך במשך כל חודש ניסן, ואם
לא בירך בניסן יכול לברך אפילו באייר כל עוד יש פריחה, אבל מצוה מן
המובחר להקדים לברך כבר בראש חודש, גם כשחל בשבת, למרות שכמה
אחרונים פקפקו בדבר, וכדלהלן.
בורר ניצוצות
ג. הגאון רבינו יוסף חיים בהקדמתו ל חיבורו " אורח חיים" על הגדה של פסח
)עמ' ז(, כתב שאין לברך ברכת האילנות בשבת וביום טוב, כי ע ל ידי ברכה זו
1
חזק וברוך להרה"ג רבי זבדיה כהן ה' ישמרהו ויחייהו ראב"ד ת"א. אני שולח אליו תיקים
קשים ומסובכים בענייני יוחסין ועוד, ואחר כך אנו יושבים עליהם יחד, וב"ה הוא פותר
אותם לנכון, על פי דרכו של מרן זצ"ל ביביע אומר. לפני יותר משמונה שנים בזמן הבחירות
לרבנות הראשית, אמר אחד מראשי השלטון: אני רוצה את פלוני שיהיה רב ראשי, יש לו
כחא דהיתרא. אמר לו מרן זצ"ל: את הכחא דהיתרא שלו הוא לוקח מיביע אומר, וכי בני
לא יקח מיביע אומר?! כל שכן וכל שכן. מי שלומד יביע אומר, יש לו כחא דהיתרא, והכל
במסגרת ההלכה, חלילה לא מיקל סתם "ּומַ קְ לֹו יַ גִּ יד לֹו" )הושע ד, יב(, ולא ממציא דברים
חדשים אשר לא שערום אבותינו, אלא עושה הכל על פי יסודות נכונים. נברך את הרב
שימשיך עוד לזכות את הרבים.
חזק וברוך להרה"ג רבי יצחק ידיד הי"ו רב בקהילת "שערי ציון" בברוקלין, במשך שלשים
שנה האחרונות ביקרתי אצלם עשרות פעמים, בכל יום הם קמים מוקדם לפני הנץ, והוא
מוסר להם שיעור קבוע בדף היומי, וסיים את הש"ס כבר שלשה פעמים ועוד היד נטויה,
ובאחד הסיומים הייתי אצלו. הוא לא אברך בישיבה שלומד כל היום, אלא הוא גוזל זמן
בבוקר ובערב, נוסע ברכבת ובדרך מכין את השיעור עם ש"ס מתיבתא. לפני כחמש עשרה
שנה אמרתי לו: לימוד דף היומי זה דבר חשוב, אבל מהר"ם שפירא מלובלין שתיקן לימוד
זה, לא התכוין שישארו עמי ארצות בהלכה, כי אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, ולכן
בנוסף לדף יומי, יקבעו שיעור בהלכה. באחת מנסיעותיי לחו"ל, ישב בספסל לידי חסיד
גור שלמד דף היומי, ורצה לדבר אתי בלימוד, ומכיון ששנינו היינו באותו נושא, היה לנו על
מה לדבר, אם לא היה דף היומי, הוא היה מדבר חסידות ואני דברים אחרים... אמנם עם כל
החשיבות שיש ללימוד דף היומי, שהוא מחבר את כלל ישראל, אין להסתפק בזה, אלא
מברר ניצוצי הקדושה ונשמות המג ו לגלות מן הצומח, ויש בזה איסור בורר.
וכן כתב בספרו ידי חיים )עמ' ז(. כידוע רבינו יוסף חיים הלך על פי הקבלה, ולכן
במקומות רבים סטה מדרכו של מרן השלחן ערוך, וזו אחת ההלכות שכתב
על פי הקבלה. גם הכף החיים )סי' שלו ס"ק סב( הלך בדרכו של רבינו יוסף חיים,
וכתב שלא לברך ברכת האילנות בשבת, כי לפי המקובלים ע ל ידי ברכת
האילנות מברר ניצוצי קדושה מן הצומח, ויש בזה איסור בורר בשבת.
ברירה רוחנית
ד. אולם טענתם קצת מוזרה, הלא את כל המלאכות האסורות בשבת למדנו
מהמשכן, כמבואר בגמרא שבת )לא: מט: עג: עד: צו: צט. קב: קג(, ולא מצינו דבר
כזה שיש בורר מבחינה רוחנית. לפי דבריהם, איך מתפללים ועושים מצוות
בשבת, הלא בכל מצוה שעושה בורא מלאך, וכן איך לומדים תורה בשבת,
הלא מבואר בהקדמת הזוהר הקדוש )דף ה( שעל ידי שלומד תורה בורא
עולמות, ולדבריהם יהיה חייב משום בונה, אם על בניית אהל חייב, כל שכן על
בניית עולמות... ובאמת הגרי"ח עצמו ביאר בשו"ת הוד יוסף )סי' נ עמ' מג(
שבניית עולמות על ידי לימוד תורה הוא דבר רוחני ולא גשמי, ולכן אין בזה כל
חשש. גם השמחת כהן )חאו"ח סי' קמב( לדחות את דברי הכף החיים בזה. אמנם
לרב כף החיים יש ספר בכתב יד שו"ת באר מים חיים )הובא ביחו"ד ח"א סי' ב(,
ושם הרחיב לחזק את האיסור, ומחלק בין ברכות ותפלות שהוא נחשב בורר
לאלתר שמותר, לבין ברכת האילנות, כי כיון שיכול לברך במשך כל חודש
ניסן, נקרא בורר לאחר זמן. אבל זה לא מסתבר, כי את כל המלאכות לומדים
מהמשכן, וכי במשכן היה דבר כזה?! בדבר רוחני לא שייך בורר, ולכן הלכה
שלא כדבריו.
חובה ללמוד גם הלכה. ומאז יסד שיעור בבית יוסף, וכבר למדו הלכות ברכת המזון והלכות
ברכות.
ר' יצחק ידיד הוא פטרון עולם הישיבות הספרדיות, ב"ה לאשכנזים לא חסר תורמים, יה"ר
שיהיה להם עוד ועוד, אבל צריך להרים את הספרדים, "ּומִּ בְ שָׂ רְ ָך ֹלא תִּ תְ עַ לָׂ ם" )ישעיהו נח,
ז(. השבוע היה אצלי גביר אחד, ושאל אותי להיכן לתרום, אמרתי לו: אקדים ואומר לך, אני
לא מבקש שתתרום אלי, גם אסור לי... יש לי בקשה אחת ממך, אל תפלה את האשכנזים,
תתן גם להם, אבל לספרדים תתן כפול ומוכפל... יש כאלה מתפתים ועושים הפוך... אבל
צריכים לקיים "ומבשרך לא תתעלם", יקימו עולה של תורה וירימו את עולם הישיבות
הספרדי שב"ה הולך ומתפתח, ור' יצחק כבר שנים רבות מסייע לישיבות ספרדיות מכל
הלב.
ר' יצחק הוא בנו של רבי יום טוב ידיד שלפני כ40- שנה היה רבה הראשי של חאלב,
כשהתגורר בניו יורק שבאמריקה, היה מסתגר בעזרת הנשים של בית המדרש "אחיעזר"
ולומד, כדי לברוח מענייני העולם, ולפני כעשרים ושתים שנה כשבאתי לראותו בפעם
הראשונה, בנו ר' יצחק אמר לו: זה פלוני. מיד שאל, למה כתבת בסידור חזון עובדיה הלכה
כזו, ואמרתי לו שעמד על כך הרב תורה לשמה, וביארתי את הדברים )ראה ילקו"י ר"ה עמ'
סד( . היה בקי בכל ההלכות של סידור חזון עובדיה, וכל שכן ילקוט יוסף ושאר ספרים. וזכה
לבנים חשובים, מהם בנו הגאון רבי מאיר רב קהילת "שערי ציון", שמרביץ תורה ומזכה
את הרבים, פה מפיק מרגליות, וכל בניך לימודי ה'. נברך את רבי יצחק שיעשה עוד כהנה
וכהנה להגדיל תורה ולהאדירה.
20:21 19:35 18:43
20:18 19:33 18:41
20:20 19:34 18:42
20:20 19:34 18:42
רב אורח: הרה"ג יצחק ידיד שליט"א
גליון מספר340
פרשת תזריע | א' ניסן תשפ"ב
להפצת עלונים באזור מגוריך
התקשר: 0506-730-831
כותב ועורך השיעור:
הרב דביר פרץ שליט"א
תמונה שמכילה טקסט, תצוגה, שמי הלילה התיאור נוצר באופן אוטומטי
תמונה שמכילה טקסט, תצוגה, שמי הלילה התיאור נוצר באופן אוטומטי
תמונה שמכילה טקסט, תצוגה, שמי הלילה התיאור נוצר באופן אוטומטי
Page 2 of 4
בריאה והריגה רוחנית
2 ה. לפי זה אדם שיודע לכוין בשמות הקודש ולברוא גולם
, יתכן שמותר לו
לעשות כן בשבת, כי לא עושה מעשה בידים. וכן כשיבוא משיח צדקנו, אחד
הסימנים לזהותו יהיה על ידי שיתקיים בו "ּובְ רּוחַ שְ פָׂ תָׂ יו יָׂ מִּ ית רָׂ שָׂ ע" )ישעיהו
יא, ד(, יעשה רוח בפיו והרשע ימות, וכמובן שיהיה גם גדול בתורה ומזכה
הרבים, ולא עם הארץ שמצליח לעשות כך על ידי איזו סגולה שלמד. ואם
יבוא המשיח וישאל את הרבנים האם מותר לו בשבת לעשות רוח ולהרוג את
3 הכופרים שאין סיכוי שיחזרו בתשובה
, לכאורה נתיר לו מצד שזה גרמא ולא
הריגה בידים, מצד שני עקימת ש פתיו הוי מעשה )סנהדרין סה. כריתות ג: ב"מ צ
סע"ב(, אבל יתכן לומר שכל מה שאסרה התורה נטילת נשמה וחובל, זה על
עשיה גשמית, לא רוחנית ]א.ה. לכאו' יש לפלפל בזה ולחלק בין הסעיף הקודם
לסעיף זה, דהתם התוצאה נסתרת והכא גשמית ונגלית לעין, ותו דהתם הוא
דשא"מ והכא מתכו ין. וע' יבי"א ח"א )או"ח סי' יט אות ח, י( וח"ד )יו"ד סי' כז אות ז(, וע"ע
בהסכמת מרן זצ"ל לס' שער שמעון אחד ח"ה[. ועל כן מותר לכתחילה לברך
ברכת האילנות בשבת, ואין לחוש בכך לברירת הניצוצות.
מנהגם של הגדולים
ו. הפוסקים האשכנזים לא קיבלו כלל את החשש שלא לברך ברכת האילנות
בשבת משום בורר, הם לא מבינים את זה, בשו"ת באר משה ) ח"ג סי' מג וח"ח סי'
עט( להרב משה שטרן - היה מגדולי הפוסקים באמריקה, אחיו של הרב בצל
החכמה - כתב, וכי איזה פקפוק יש לברך ברכת האילנות בשבת, מהיכי תיתי
להחמיר בזה משום בורר. גם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, כתבו תלמידיו
בספרים שלמי מועד )עמוד שי( והליכות שלמה )עמוד רפט(, שנהג בעצמו לברך
ברכת האילנות בשבת, ושכן הידר האדר"ת ובירך ברכת האילנות בשבת, כי
4 רצה להרוויח מאה ברכות בשבת
. גם בספר מועדי הגר"ח )עמוד ג( - הלכות
ששמעו מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, הביא בשם אביו הסטייפלר בעל
הקהילות יעקב, שהיה נוהג לברך ברכת האילנות בשבת. גם בספר ישא יוסף
)ח"ב עמ' ע( - חיברו הרב אפרתי - הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהתיר לברך
ברכת האילנות בשבת. אמנם בקובץ מבית לוי )פסח עמ' א( כתב ש נוהגים שלא
5 לצאת
לברך ברכת האילנות בשבת. אבל זה לא נכון, כל הגדולים הנ"ל בירכו
בשבת, וגם מרן זצ"ל )חזו"ע פסח עמ' כג( העיד על עצמו, שבשנת תשנ"ה ראש
חודש ניסן חל בשבת, ויצא עם הציבור לגינה של אחד השכנים, ובירך ברכת
האילנות. והיום כולם נוהגים כמו מרן זצ"ל.
צריך לדעת במה להחמיר
6 ז. יש כאלה שבכל דבר הקשור לקבלה רוצים להחמיר
, אלו בעיקר בעלי
תשובה שלא למדו ש"ס ובית יוסף, אבל להלכה מותר לכתחילה לברך ברכת
האילנות בשבת, ואדרבה, בשבת באים הרבה יותר אנשים, "בְ רָׂ ב עָׂ ם הַ דְ רַ ת
מֶ לֶ ְך" )משלי יד, כח(, ועוד שביום חול אדם מתפלל בשטיבלך מזדמן או במנין
שמארגנים בעבודה, ויכול לעבור כל חודש ניסן והוא ישכח ויפסיד ברכת
7 האילנות, לכן יזכה את הרבים וינהיג לברך בשבת בבוקר
אחר תפלת מוסף,
כשכל הציבור נמצאים.
גזירות מדעתנו
ח. הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי )סימן א אות ח( הזכיר עוד חשש
לברך ברכת האילנות בשבת, שמא י תלוש הפרחים על מנת להריח בהם. וכן
החזיק אחריו הכף החיים )סימן רכו אות ד(. ועוד שיש לחוש שמא יטלטל את
הסידור מרשות לרשות, כי הוא לא יודע את נוסח הברכה בעל פה, ובפרט
8 לנוהגים לומר "פת ח אליהו" ועוד מזמורים
. וכן אולי יש לחוש שירצו ללכת
לשדה, על מנת להדר ולברך ברכת האילנות מחוץ לעיר, ויתרחקו מן העיר
אלפיים אמה - 960 מטר, ויעברו על איסור יציאה חוץ לתחום בשבת. אולם
2
כידוע, מהר"ל מפראג ברא גולם. אמנם היו כמה שפקפקו בדבר זה, הסטייפלר בספרו
חיי עולם )פרק ל( כתב במהדורה ראשונה שהמהר"ל עשה גולם, אבל במהדורה השניה כתב
"אומרים" שמהר"ל עשה גולם, וכנראה העירו לו שזה לא מוסכם. בספרנו שלחן המערכת
)אות א מערכת אדם( כתבנו על כך, והבאנו ראיות שזהו מעשה שהיה, וגם הייתי בפראג
וראיתי את הסולם ועליית הגג של מהר"ל, לא נכנסתי, זה מפחיד...
3
שהרי אנחנו נמצאים בתקופת עקבתא דמשיחא, בזמן של חבלי משיח, לפי אחד
ההסברים כביכול יש חבל ארוך שכולם אוחזים בו, וינענעו אותו חזק מאוד, ומי שלא יתפוס
בו בכל הכוח - יפול, והנמשל, בדור האחרון יהיו ניסיונות קשים, ומי שלא ילך בדרך התורה
והמצוות והיראת שמים והאמונה - לא יזכה להינצל.
4
שהרי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום )מנחות מג: ש"ע סי' מו ס"ג(, ובשבת שאין
תפלת שמונה עשרה חסרות ברכות, וצריכים להשלים ע"י ברכות שונות. מרן זצ"ל היה
מונה בשבת את המאה ברכות, היה אומר: הגעתי ל85- ברכות, תביאו לי כוס תה, ויהיו לי
86 ברכות! ובפרט לדעת הבה"ג )מ"ע כה( מצות מאה ברכות היא מהתורה, ואף שיש
חולקים, יקפיד להגיע למאה ברכות.
5
הידור מצוה לצאת מחוץ לעיר ולברך שם על האילנות, אבל אין זה מהדין, לכן לא יפסיק
את הלימוד שלו ויתבטל מהתורה, ורק אם בלאו הכי נוסע מחוץ לעיר, טוב שיברך שם.
וכאשר יראה שקדיה פורחת, יעמוד בצד הדרך - שלא במקום סכנה - ויברך, ואם הוא לא
הנהג, לא חייב לעצור, אלא יכול לראות מהחלון ולברך תוך כדי נסיעה, ואין זה דומה לברכת
"אשר יצר אתכם בדין" שמברכים על בית הקברות, ששם אין לברך כשרואה בית קברות
הזכרנו בשיעורים כמה וכמה פעמים, את דברי הרא"ש בשבת פרק במה
מדליקין )סימן טו(, שמיום שנחתם התלמוד אין כ וח לשום חכם לגזור גזרות
מדעת ו, ואין לנו אלא מה שגזרו חכמים. וכן כתבו פוסקים רבים, וכדלהלן.
מצה עשירה
ט. נחלקו הראשונים האם מותר לאכול מצה עשירה בפסח, במצת המצוה
שאוכלים בליל הסדר כולם מודים שיש לאכול "לחם עוני" - מצה רגילה
מקמח ומים בלבד, אבל השאלה מה הדין בשלחן עורך, או בשאר ימי החג.
הרמב"ם ) פ"ה מהל' חמץ ומצה ה"ב( כתב: חמשת מיני דגן אלו, אם לשם במי פירות
בלבד בלא שום מים, לעולם אינם באין לידי חימוץ, אלא אפילו הנ יחן כל היום
עד שנתפח הבצק הרי זה מותר באכילה, שאין מי פירות מחמיצים אלא
מסריחים, ומי פירות הם כגון יין וחלב ודבש וזית ומי תפוחים ומי ר ימונים וכל
9 כיוצא בהם משאר יינות ושמנים ומשקי ם
. וכן דעת הרי"ף )פסחים י ע"א(.
ונמצאו שני עמודי הוראה הסוברים להתיר אכילת מצה עשירה בפסח. אמנם
הראב"ד כתב, שאולי לא נאמר כן אלא בזריזים שהיו אופי ם אותה מיד, אבל
אין להתיר לכל אדם, שמא יתעכבו והעיסה תחמיץ. אולם כתב על כך הרב
המגיד )פ"ה מהל' חמץ ומצה ה"כ( - תלמידו של הרשב"א וחבירו של הר"ן - ש אין
לנו לגזור גזרות מדעתנו.
מצה עשירה בתחילת הפסח
)סי' מח, ד"י ע"ג( שיש 10 י. גם מרן הבית יוסף )סימן תסב( הביא מה שכתב הכל בו
נוהגים לא לאכול מצה עשירה ביומיים הראשונים של חג הפסח - כי בחו"ל
עושים יומיים ליל הסדר - גזירה שמא יטעה ויאכל מצה עשירה בליל הסדר.
אבל מרן הבית יוסף לא הסכים אתו, וכתב שאין לנו לחשוש במה שלא חששו
חכמי התלמוד. וכבר קדמו מהר"י ברונא ) בתשובה סימן קח( שכת ב, שאין לנו
לגזור גזירות חדשות מדעתנו. וכן כתב הרדב"ז ) בתשובה סימן קמט( - שהיה בדורו
של מרן הבית יוסף ומופלג ממנו בגיל. וכן כתבו המהריק"ש - רבי יעקב
קאשטרו - בשו"ת אהלי יעקב, הפרי חדש ) או"ח סי' תסא, ויו"ד ר"ס פ"ז(, מרן
החיד"א בברכי יוסף )סימן תסג וסימן תקיא( ובשו"ת חיים שאל )ח"א סימן עו(
ובשו"ת יוסף אומץ )סימן טז( ובשיורי ברכה )יו"ד סימן צז( ובספרו יעיר אזן )מערכת
ג אות ז(, ועוד רבים מהפוסקים. לכן אין לגזור שלא לברך ברכת האילנות בשבת
שמא יבוא לתלוש פרחים ולטלטל את הסידור ולצאת חוץ לתחום, כי לא
מצינו שחכמי התלמוד חששו לכל זה.
פשט וקבלה
יא. מלבד מה שדחינו דברי הבן איש חי וכף החיים, שלא שייך איסור ברירה
בדבר רוחני של קבלה, ראשית כל יש לזכור מה שאמרנו כאן בשיעור פעמים
רבות, שבכל מקום שהפשטנים והמקובלים חולקים ביניהם, הלכה כדעת
הפשטנים, וכך כתבו הרא"ם )בתשובה סימן א( – רבי אליהו מזרחי, הרדב"ז
) בתשובה ח"ד סי' לו וסי' פ(, מרן החבי"ב בספרו כנסת הגדולה )תחילת כללי הפוסקים(,
הפרי חדש )סימן סא סעיף ג(, רבי אליהו ישראל ) קול אליהו חאו"ח סימן מ(, רבי יוסף
ידיד )ברכת יוסף ח"א דף קא( ועוד להקת אחרונים. ובפרט לגבי דין ברכת האילנות
בשבת, אין להחמיר כדעת המקובלים ולהמתין ליום ראשון, כי מוטב לקיים
זריזים מקדימים למצוות, וברוב עם הדרת מלך, ולזכות את אותם שישכחו
לברך במשך השבוע.
מעין שבע בליל פסח שחל בשבת
יב. גם לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, כמו השנה, היו שכתבו
על פי דברי הרש"ש )בנהר שלום דנ"ח ע"ב( שיש לברך ברכת מעין שבע, כי חשבו
שפסק כך על פי הקבלה, אבל במחילה מכבודם, מלבד מה שיש לדחות את
עצם הדין וכפי שנבאר, כל הקו שיש לפסוק תמיד כמו המקובלים הוא לא
נכון, ומה שמצינו למרן הבית יוסף )או"ח סי' כה וסי' לא( שפסק כדברי הזוהר
מהכביש, אלא רק כשעומד ממש בין הקברות, מה שאין כן ברכת האילנות שיכול לברך
אפילו כשרואה אותם מחלון הרכב. ומן הדין זכוכית החלון לא נחשבת הפסק, ורק אם
אפשר בנקל יפתח את החלון בעת הברכה.
6
מי שמחפש חומרות יחמיר על אשתו בפאה נכרית, וכן יחמיר בזמן צאת שבת כרבינו
תם.
7
אם רואה את פריחת האילנות על ידי תאורת הרחוב יכול לברך גם בלילה, זו לא מצוה
שהזמן גרמא, וגם אין לחוש להתעוררות הדינים, ומכל מקום זה בכל החודש, אבל בראש
חודש עדיף להתחיל לברך בבוקר.
8
וכמובן המדובר הוא במקום שאין עירוב, כגון בחו"ל, אבל ברוב ככל הארץ יש עירוב. יש
קיבוץ לא דתי שכמה אחדים ממנו חזרו בתשובה, ורצו להתקין עירוב, אבל ראש המועצה
התנגד, שלחתי לו מכתב ובקשתי ממנו, למרות שיש בזה הוצאה, שיתחשב ויתן להם
לעשות עירוב, חיישינן למיעוטא... וב"ה שמע בקולי.
9
והמשיך הרמב"ם: והוא שלא יתערב בהם שום מים בעולם, ואם נתערב בהם מים כל
שהוא הרי אלו מחמיצים. אולם המגיד משנה )שם ה"כ( הביא מה שכתב בעל הלכות
גדולות, שהלכה כרבי עקיבא )פסחים לו.( שמותר ללוש עיסה ביין ושמן ודבש אף על פי
שיש עמהם מים, לפי שאף על פי שהם מחמיצים עם תערובת המים, אין ממהרים להחמיץ
יותר מהמים לבדם.
יש אומרים שחיברה אותו אשה, ואפשר להבין דבר זה, כי הכל בו אינו ספר של חידושים, 10
אלא הוא קיצור ספר ארחות חיים.
Page 3 of 4
הקדוש, זהו מפני שמחבר הזוהר הוא התנא רשב"י, וכשאין נגדו דברים
מפורשים בתלמוד שלנו, אף שיש פוסקים שכותבים אחרת, ודאי שיש
לפסוק כמותו. מה שאין כן האריז"ל ושאר חכמי המקובלים, אם חכמי
הפשטנים כתבו נגדם עושים כמותם ולא כמו המקובלים. ובעניינים של תפלה
כשאין חשש של ברכה לבטלה וכדומה, מנהגנו לעשות כדעת האריז"ל.
האם מעין שבע כחזרה
יג. וכעת נבאר ביתר הרחבה את דעת הסוברים לברך מעין שבע בליל פסח
שחל בשבת. לפי דברי הזוהר הקדוש )בתיקונים, תיקון ה ד"כ ע"א( מה שאמרו
, זה דוקא בחול, אבל בשבת 11 בגמרא )בברכות כז: יומא פז:( תפלת ערבית רשות
תפלת ערבית חובה, כך לומדים המקובלים בדברי הזוהר. ולפי דבריהם לכן
תיקנו ברכת מעין שבע בשבת, שהרי בחול תיקנו חזרה רק לתפלת שחרית
ומנחה שהן חובה, ומי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל ישמע את החזרה ויצא
ידי חובה, אבל ערבית שהיא רשות לא תיקנו לה חזרה, אלא מי שיודע יתפלל.
אבל בשבת שהיא חובה תיקנו ברכת מעין שבע, ולא תקנו חזרה שלימה בליל
שבת מפני טורח ציבור. מבואר יוצא מדברי המקובלים, שברכת מעין שבע
דינה כחזרת הש"ץ.
כמה נפקא מינה
יד. לדברי המקובלים שיש לברכת מעין שבע דין חזרה תהיה נפקא מינה,
שצריך להשתחוות בברכת מעין שבע, וכן לפסוע שלש פסיעות בסיום
הברכה, וכן שאם טעה ב"המלך הקדוש" יחזור. וכן על פי זה יש לדון בדין
ברכת מעין שבע במקום שאינו קבוע לתפלה, השבת היינו בשבת חתן
והמקום היה אולם הרצאות ולא בית כנסת קבוע, ולכן אמרתי לברך שם
ברכת מעין שבע, וכפסק מרן השלחן ערוך )סימן רסח סעיף י(. אמנם הבן איש חי
)שנה שניה פרשת וירא אות י( כתב לברך ברכת מעין שבע בכל מקום, כגון בית
חתנים ואבלים, וביאר שלפי הקבלה ברכת מעין שבע היא במקום חזרת
הש"ץ.
מפני העם שבשדות
טו. אולם לפי התלמוד שלנו )שבת כד: ורש"י שם( לברכת מעין שבע אין דין של
חזרת הש"ץ, אלא היא תקנה מיוחדת מפני העם שבשדות, כי בזמנם בת י
, והיו כמה מאחרים שעד שיגמרו את התפלה כבר כל 12 הכנסת היו מחוץ לעיר
הציבור יחזרו לביתם, ובזמנם לא היתה תאורת חשמל והיה חושך אפילה, ו אם
יצאו לבד יסתכנו מפני הליסטים והחיות רעות שבדרך, לכן רצו לעכב את
הציבור ותיקנו ברכה מעין שבע. ברם כל זה שייך בשאר שבתות השנה שיש
מזיקים, אבל בליל פסח שחל בשבת, הלא ליל פסח "ליל שימורים הוא לה'",
)פסחים קט.(, ולפי זה אין לברך ברכת מעין 13 לילה המשומר ובא מן המזיקין
שבע בליל פסח שחל בשבת . כך כתב רבינו ניסים גאון, הביאו ספר העיטור,
והובא בטור )סי' תפז(. ויש עשרות ראשונים ואחרונים שכתבו כדבריהם, וכן
פסק מרן השלחן ערוך ) סימן תפז סעיף א(. לא אכחד שהשבלי הלקט )פסח ר"ס
ריט( סובר שיש לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, אבל רוב ככל
הראשונים והאחרונים לא סוברים כן.
דעת הרש"ש
טז. בא רבינו הרש"ש )בנהר שלום דנ"ח ע"ב( ו חלק על רבינו ניסים גאון ועל כל
הראשונים והאחרונים, ו טען שיש לברך ברכת מעין שבע בליל פסח שחל
בשבת, הרבה חשבו שכתב כך על פי הקבלה, אבל זה לא נכון, טע נתו היתה
שבגמרא אמרו לברך ברכת מעין שבע בליל שבת, ואין חילוק מפורש בין
שבת רגילה לשבת שחל בה ליל פסח . אך אחר אלף אלפי המחילות זה תמוה,
בגמרא ברכות )כו:( אמרו, תפלות אבות תיקנום, אברהם תיקן תפלת שחרית וכו', יצחק 11
תיקן תפלת מנחה וכו', ויעקב תיקן תפלת ערבית שנאמר "ויפגע במקום וילן שם כי בא
השמש", ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם
רנה ותפלה ואל תפגע בי". ובגמרא סנהדרין )צ ה:( מובא, שיעקב לא יצא במיוחד כדי לתקן
תפלת ערבית, אלא כשהגיע לחרן אמר, אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני
לא התפללתי בו, נתן דעתו לחזור, ומיד קפצה לו הדרך, שנאמר "ויפגע במקום" )סנהדרין
צה:(. נמצא שתפלתו היתה בדרך אגב, ולכן תפלת ערבית רשות. וכך מבואר בזוהר הקדוש
)פרשת חיי שרה דקל"ג ע"א( .
חששו שאם בתי הכנסת יהיו בעיר, יבנו בתים גבוהים יותר מבית הכנסת, והלא אמרו 12
במסכת שבת )יא.(, כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת לסוף חרבה, וכשבית הכנסת
היה מחוץ לעיר יכלו לבנות לגובה כמה שרוצים, הבית והעליה ועוד עליה... ומה שבזמננו
בונים בניינים גבוהים, יש לבאר על פי דברי המאירי )שבת יא.(, שכל האיסור דוקא כשבונים
לגובה לנוי, כמו מגדלים יפים של שרים ורוזנים, הייתי ברוסיה ונפגשתי עם פוטין בקרמלין,
דבר כזה אסור ליהודי לעשות בעיר שיש בה בית כנסת, מה שאין כן היום שבונים בשביל
דיורין, אין בזה איסור, ולכן תראו שבונים בניינים גבוהים מאוד בתל אביב ובירושלים,
"הָׂ רִּ ים הַ גְ בֹהִּ ים לַ יְ עֵ לִּ ים" )תהלים קד, יח(, ואפילו שהם יותר גבוהים מבית כנסת הגדול ומבית
הכנסת של בעלז, אין פוצה פה ומצפצף. ובפרט בארץ ישראל שיש בזה מצות ישוב ארץ
ישראל.
ולכן כשאומרים בהגדה "שפוך חמתך" פותחים את הדלת. מספרים על הגאון רבי חיים 13
קנייבסקי זצ"ל שכשהיו פותחים את הדלת באמירת "שפוך חמתך", היתה אוחזת אותו
חלחלה והתרגשות גדולה, מרוב תקוותו למשיח.
איך חלק מסברא על כל הראשונים?! אבל אנחנו הולכים על פי דברי
הראשונים, אי אפשר לחלוק עליהם!
התורמים צריכים להתפלל
יז. יש רב אחד שבכל שנה שחל ליל פסח בשבת מוציא קונטרס, ומביא רק
את הפוסקים שכתבו לברך ברכת מעין שבע בשנה זו, ומעלים מעיני הקורא
את כל הראשונים והאחרונים שכתבו שזו ברכה לבטלה, ומפיץ את הקונטרס
לאלפים בבתי הכנסיות - אמנם יש לו תורמים, אבל אנשים צריכים להתפלל
לקדוש ברוך הוא שיכוין אותם לתרום כסף למקומות הנכונים, ושלא יצא
מכשול תחת ידם - ושם הוא עוקר את המנהג המיוסד על פי דברי הראשונים
והאחרונים שלא לברך ברכת מעין שבע, וכבר מרן הבית יוסף )סימן תפז( העיד
שכך המנהג, וכן נהגו הגאון רבי עזרא עטיה ראש ישיבת פורת יוסף ומרן זצ"ל
ועוד הרבה גדולים, אבל הוא מעדיף להסתמך על הרש"ש וסיעתו, איך אתה
לא חושש לכל הפוסקים שכתבו שאין לברך?!
אמן יתומה
יח. בשנת תשמ"ח ליל פסח חל בשבת, ושאלו אותי אם לענות אמן אחר חזן
שמברך ברכה זו, שאלנו את מרן זצ"ל, והשיב לי שלא יענו אמן, כי כל העונה
אמן יתומה יתייתמו בניו ח"ו ) ברכות מז.(, זה חמור מאוד. הפרי מגדים )סי' כה א"א
סק"י( כתב לגבי ברכת על מצות תפלין שהאשכנזים מברכים לפני שמהדקים
את התפלין של ראש, ואחר כך אומרי ם בשקט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם
ועד", וכתב הפרי מגדים שהשומע ברכה זו לא יענה אמן, כי יש אומרים
שבברכת "להניח תפלין" שבירך על תפלין של יד פטר את של ראש,
וכמנהגנו. ונודע מה שכתב התשב"ץ )ח"ג סימן רמו( שקיים את המנהג שנהגו
לעשות קידוש בבית הכנסת בליל שבת, ואף על פי כן כתב בשו"ת יכין ובועז
14 )סימן קיח( שהרשב"ץ עצמו לא היה עונה אמן על קידוש זה
.
אתרוג מורכב
יט. ומכאן למדנו לכמה מקרים, כגון לגבי אתרוג מורכב, אמנם בשו"ת הרמ"א
)סי' קיז( כתב להקל, אבל כל האחרונים חלקו עליו, ולכן אדם ששומע את חבירו
מברך על אתרוג מורכב, כשיודע שהאתרוג מורכב ואין עליו חזקה, לא יענה
אחריו אמן, כי יש לחוש שמא ברכתו לבטלה. וראה למהרש"א אלפנדארי
בשו"ת סבא קדישא )ח"ג סי' יב( ש האריך בזה.
אמן על הלל בראש חודש
כ. וכן מי שהלך להתפלל בשטיבלך, לכתחילה יתפלל במנין קבוע בבית כנסת
ספרדי שמתפללים בנחת, ולא בשטיבלך שאנשים הולכים ובאים ומתפללים
מהר ובולעים מילים, "לבלע משפחת הבלעי"... אבל אדם שלא הרגיש טוב
וקם קצת מאוחר והלך להתפלל לשטיבלך, ובראש חודש שומע את השליח
ציבור האשכנזי מברך "לקרוא את ההלל", לא יענה אחריו אמן, שהרי
לשיטתנו לא מברכים על ההלל בראש חודש, כפי שפסק מרן השלחן ערוך
)סימן תכב סעיף ב( כדעת הרמב"ם )פרק יא מהלכות ברכות הט"ז, ופ"ג מהלכות חנוכה ה"ז(,
כי ההלל בראש חודש הוא מנהג בעלמא, ומה שאמרו )תענית כח:( הלל של ראש
חודש לאו דאורייתא, הכוונה שאינו מן הדין, בשונה מהלל של החגים שהוא
מן הדין. אבל למנהג האשכנזים מברכים על מנהג, כדברי רבינו תם )בתוס' סוכה
מד:( וכמו שכתב הרמ"א )בהגה שם(. וכיון שלשיטתנו זו ברכה לבטלה, לכן אין
לענות אחריה אמן.
מנהג ארץ ישראל
כא. לאחרונה יש שהתח ילו להתעורר ולחזק את כל מנהגי מרוקו ובכלל זה
לברך על ההלל בראש חודש, ולא שמו לב לדברי מרן השלחן ערוך שאחר
14
כשמרן זצ"ל נבחר לכהן כרבה של תל אביב בסיון תשכ"ח - הוכתר בא' תמוז תשכ"ט -
הגיע לשבות בת"א, התפלל בבית כנסת אהל מועד, וראה שלאחר התפלה מקדשים על
היין, ולאחר מכן כל אחד הולך לביתו, לא חילקו להם קוגל ומלפפון חמוץ ולא כלום. הרב
לא ראה דבר כזה בירושלים, בבתי הכנסת מוסיוף ובורוכוב ועוד, אבל אמר, תניחו להם
במנהגם. אמנם גר אסור שיהיה מסורתי... אבל שם היו יהודים מסורתיים, מסכנים,
שבאים לבית הכנסת לשמוע "לכה דודי" וחוזרים לביתם עם הרכב, ממש תינוקות שנשבו
לבין הגויים, כך חינכו אותם, עליהם אמר החזון איש )יו"ד סי' ב אות כח( שנחשבים כתינוקות
שנשבו, לא על ממשיכי דור ההשכלה. ואף שאין קידוש אלא במקום סעודה, לכל הפחות
יצאו ידי חובת קידוש מהתורה. וראה לרבי צבי אלימלך מדינוב )בספר מגיד תעלומה עמ' רפ(
שחקר האם עקרו חכמים את מצות הקידוש ותיקנו אותה על היין בלבד, וראה ביביע אומר
)ח"א חאו"ח סי' טו( שלהלכה לא עקרו את מצות הקידוש של תורה.
פעם כשהייתי במקסיקו התפללנו באיזו קהילה, ואחרי התפלה ירדתי למטה וראיתי שחלק
מהמתפללים נכנסו למכוניות וכו', לצערנו הם מחללי שבת, אבל יש להם אמונה בקב"ה,
ולכן הם באים להתפלל, ואם יש להם בעיה מיד רצים לרב ומבקשים ברכה. לפני כמה
חדשים הייתי בשבת בבת ים, ובליל שבת לאחר השיעור אנשים ליוו אותי, ולפתע עוצר
נהג מונית אחד בחריקת בלמים, שם את הקפוצ'ון על הראש ורץ אלי, לא הבינו מה קורה...
ואמר: הרב, תן לי ברכה! בירכתי אותו שיחזור בתשובה... אבל תראו איזה ניצוץ יש
לספרדים.